סקירת החלטה וניתוח מקרה: שתיקה ארוכה של הצדדים בחוזה משפטי המטיל חובות על שני הצדדים עם משך זמן לא מוגדר והתנערות מהסכם

סקירת החלטה וניתוח מקרה: שתיקה ארוכה של הצדדים בחוזה משפטי המטיל חובות על שני הצדדים עם משך זמן לא מוגדר והתנערות מהסכם

חוזים המטילים חובות על שני הצדדים (חוזה סינלגמטי) הם חוזים המטילים חובות ביצוע הדדיות. בחלק מהחוזים הללו, בהם אנו נתקלים תדיר, הצדדים אינם קובעים תקופה לביצוע הכתוב בחוזה.

במקרה בו נתקלנו, בחוזה בו הצדדים שתקו זמן רב, הצליח הלקוח להשלים את ההיערכות לביצוע ההתחייבות בתום 10 שנים והוציא הודעה לביצוע הדדי. עם זאת, הנמען (הצד השני) הוציא אזהרה לפיה סיים את ההתקשרות מסיבות מוצדקות תוך אזכור חוסר התועלת שבביצוע ולאחר מכן הגיש הליך הוצאה לפועל בבקשה להשבת הפיקדון וסעיף קנס, וכן לאחר מכן הגיש תביעה לביטול ההתנגדות על סמך ההתנגדות.

למרות שהתיק הוגש לבית המשפט למסחר, בית המשפט למסחר קבע כי החוזה, שאותו תיאר כחוזה "הבטחת העברת מניות", אינו מקרה מסחרי מוחלט או יחסי ולכן אין לו סמכות שיפוט, וההחלטה לא הייתה. בוטלה במהלך בדיקת הערעור. מסיבה זו נדון התיק בבית המשפט האזרחי קמא.

בתביעה שהגיש הצד השני נגד הלקוח, הוחלט על החזר הפיקדון, אולם הבקשה לסעיף עונשין נדחתה, בטענה כי לא ניתן עוד לתבוע נזק חיובי מאז ביטול החוזה. תיק זה נמצא בשלב הערעור. מנגד הגשנו תביעה נפרדת ותבענו לנזק שנגרם.

במקרה הקונקרטי, הצדדים שתקו במשך 10 שנים ולא נמסרה התראה או הודעה כלשהי. אולם בהתחשב בתקופות הרישוי בדיני האנרגיה ובחקיקה המשתנה בתהליך האמור, יש לדון בשאלה האם הזמן שלוקח למומחה סביר או לא. מנגד, במקרה הקונקרטי, עד שצד הלקוח הוציא הודעה בשנת 2019 לפיה הוא מוכן לביצוע, הצד השני אף לא דרש את הפיקדון בחזרה ולמעשה קיבל את תוקף החוזה. מנגד, בהחלטה שניתן על ידי בית המשפט, צוין כי הצדדים לא שמרו על החוזה והחוזה בוטל, מאחר ושתק זמן רב. אך, בהחלטה לא נדון המועד שבו הופסק החוזה ומי במחדל שלו.

            אני חושב שעורך דין צריך להתנהל בצורה אלגוריתמית בניתוח תיקים, תוך הקפדה על כללי ההיגיון, לזהות היטב את הבעיות ולהציג נכון את הנקודות שיש לדון בהן. מנקודת המבט שלי, הנקודות החשובות שיש לדון בהן במקרה הקונקרטי הן כדלקמן:

-האם אדם A (לקוח) נמצא במחדל?

-אם אדם א' לא נכשל, האם לאדם ב' (הצד השני) יש זכות לסרב ולהתנגד לביצוע? האם התנגדותו של ב' לביצוע ואי מילוי התחייבויותיו שלו מקנה ל-א' זכות לביטול מוצדק?

-האם זה חוקי עבור ב' לסרב לביצוע ולהפסיק אותו מסיבה מוצדקת?

-האם איחור בביצוע החוזה או שתיקה ממושכת מפסיקים את החוזה?

בעקבות שאלות אלו, חשוב לקבוע מהו הדין שיחול. סעיפי החוק שיושמו במקרה הקונקרטי הם הקוד האזרחי הטורקי 2; קוד ההתחייבויות הטורקי סעיפים 90, 97, 106, 117, 125.

מאידך, הסוגיות הבסיסיות שיש לבחון ולדון בדוקטרינה ובפסיקה הן כדלקמן:

מהם התנאים למחדל של החייב? מהם התנאים למחדל נושה? מהם התנאים וההשלכות של התנגדות לביצועים? מהן ההשלכות של אי ביצוע לאורך זמן בעבודות שאין להן תקופה מוגדרת? מהן ההשלכות של חוסר הודעה בחוזים ללא תקופה מוגדרת?

לאחר ממצאים בסיסיים אלה, מן הראוי לעיין בחלק הרלוונטי בהחלטת בית המשפט האזרחי של ערכאה ראשונה:

על פי היקף התיק כולו והראיות שנאספו, מערכת היחסים בין התובע לנתבע לגבי מכירה והעברת הרגולטור והHES על פי "הסכם הבטחת מכירה והעברה" שנחתם ביום 15/10/2010, המוכר והחברה הנתבעת מתחייבים למכור ולהעביר את הרגולטור וה-HES בהספק מותקן של כ-12.95 mW לקונה, על ידי התובע בהתאם לסעיף 3 של החוזה. נטען כי בוצע תשלום פיקדון בסך 100,000 דולר לנתבע, כי עסקאות המכירה וההעברה הושלמו על ידי הנתבע באמצעות מתן הודעה כ-10 שנים לאחר חתימת החוזה, וכן כי יתרת דמי ההעברה לא שולמו, על ידי התובע…. נקבע כי החוזה מיום 15.10.2010 בוטל מסיבות מוצדקות במשלוח הודעה מיום 3.9.2019, ונפתחו הליכי הוצאה לפועל בתיק מספר … לגביית הפיקדון ששולם וסעיף הקנס לתשלום, וההליך נפסק כתוצאה מהתנגדות הנתבע להליך.

אמנם לא נקבעה תקופה בחוזה בין הצדדים, אך מובן כי שני הצדדים התנערו מהחוזה בשל הזמן שחלף מאז חתימת החוזה, העובדה שהצדדים לא נקטו כל פעולה בתקופה זו, כי לא הייתה התקדמות לקראת ריפוי, וכי הצדדים לא ציפו לביצוע.

"במקרה של ביטול מהחוזה, הצדדים משוחררים הדדית מחובת הביצוע ורשאים לבקש בחזרה את המעשים שביצעו בעבר…. במקרה זה יוכל התובע לדרוש בחזרה את סכום הפיקדון ששולם". הרפובליקה הטורקית, אנקרה בית המשפט האזרחי ה-13 בערכאה ראשונה: 29.11.2022

לדעתנו, ההחלטה שניתן על ידי בית המשפט האזרחי קמא שגויה מבחינות רבות. ראשית, בהחלטה זו לא נערכו הדיונים הנזכרים לעיל ועל כן האירוע הקונקרטי לא נפתר. כפי שהזכרנו לעיל, הנושא החשוב ביותר במקרה הקונקרטי הוא; האם "הפסקה מוצדקת" של הצד השני היא חוקית ותקפה:

הצד השני, בתגובתו להודעה לפיה הלקוח סיים את הכנותיו לביצוע ונתן פרק זמן לביצוע הדדי, ציין כי "שתקו זמן רב והביצוע כעת חסר תועלת" והפסיק את חוזה מסיבות מוצדקות. בית המשפט המקומי, מנגד, לא נכנס לוויכוח הסיום המוצדק והעיר כי "שתיקה לאורך זמן" היא רצון להתנער מהחוזה. אולם, בתורה ובהחלטות הערכאות הגבוהות, אם לא נקבע פרק זמן בחוזים כאמור ואם הביצוע או ההכנות לביצוע לא הושלמו במשך זמן רב, אך הנושה או הצד השני שותקים במהלך זה. תקופה, הדבר מעיד כי הצדדים השלימו עם מצב זה ומהווה חזקה כי אין בכך נזק. לאמיתו של דבר, ההערה של Nazikoğlu בנושא היא כדלקמן:

"אם הנושה שותק כאשר החייב אינו מקיים את התחייבותו, לא ניתן לראות את החייב במחדל. כי שתיקת הנושה מעידה על כך שלא נגרם לו נזק עקב אי קיום ההתחייבות וכי אין לו כל עניין במילוי ההתחייבות לאלתר. והכי חשוב, היא מהווה חזקה שהוא נתן זמן לחייב". Nazikoğlu, "ברירת מחדל של החייב בחוזים המכילים התחייבויות הדדיות", כתב עת של הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת אנקרה, מס' 1, כרך 8, שנה: 1951, עמ'. 662

בנושא, המאסטר הגדול בנושא הוא אנדראס פון טוהר- אגב, אני בהחלט ממליץ על הספר חוק ההתחייבויות, שנכתב כמו שיר מאת אנדריאס פון טוהר והובאו לשפתנו על ידי המאסטר עורך דין Cevat Edege, לכל עורכי הדין כמוני שנמצאים בתחילת דרכם. למרות שהשפה ישנה ואפילו החוקים חודשו, ההיגיון של הספר והאופן שבו הוא עוסק בסוגיות ראויים לשבח ופרודוקטיביים מאוד מבחינת תפיסות משפטיות והחלמה.-הוא משתמש בביטויים הבאים:

"הנושה רשאי להעמיד את החייב במחדל לאחר תום תקופה הכרחית בהתאם לסעיף 107/106, מבלי לוודא אם החייב חדל פירעון או לא קיים את ההתחייבות מכל סיבה אחרת, וההסכם החוזי רשאי להסתיים. עשוי להפסיק את זה." (אנדראס פון טוהר, חוק החובות הטורקי, פרסומי בית המשפט העליון, 1983, עמ' 531)

כפי שניתן להבין משתי חוות הדעת, במקרה הקונקרטי, העובדה שהצד השני לא נתן כל אזהרה או הודעה בזמן שהלקוח נמשך בהכנות לביצוע מנעה מהלקוח מלהיפול במחדל.

הערכתנו לסוגיה היא כדלקמן: על אף שהצדדים שמרו על שתיקה במשך תקופה של 10 שנים, אין בכך כדי להעיד על חוסר היערכות לביצוע. גם אם אין הכנה, אם יש ראיות או אינדיקציה לכך שרצונם של שני הצדדים הוא לא להמשיך בחוזה, יש לבצע את ההערכה בהתאם. אחרת, אנו סבורים כי שתיקה למשך תקופה ארוכה לא תעיד על ביטול החוזה ומצב זה לא יהווה הפרה של סעיף 2 של הקוד האזרחי הטורקי. עם זאת, בכל מקרה קונקרטי יש לבצע את ההערכה בהתאם לנסיבות. בנוסף, אנו סבורים כי במידה והנושה יוכיח את חוסר תום הלב של החייב באיחור בביצוע, התנגדות הנושה לביצוע לא תעמיד את הנושה במחדל.

במקרה זה, הנושה שלא נענה שלא בצדק להצעת הביצוע של הלקוח ומתנגד לביצוע נמצא במחדל. על אף שהצד השני הזכיר כי הביצוע חסר תועלת כעת. האמירות בעבודתו של טוהר הנזכרות לעיל, "שינוי הנסיבות אינו מונע מהנושה להפרע" (שם עמ' 537) מבהירות את הסוגיה. במקרה זה, הנושא שצריך לבחון הוא ברירת המחדל של הנושה. הדוקטרינה והדעות השיפוטיות בנושא הן כדלקמן:

"במקרים כאלה, שבהם קבלת ביצוע עשויה להוות לא רק זכות אלא גם חובה, אם הנושה יימנע מלקבל את הביצוע, הנושה לא רק יעמוד במחדל, אלא גם יפעל בניגוד להוראות חובתו". Kemal Oğuzman/Turgut Öz, חוק ההתחייבויות הטורקי, הוראות כלליות, כרך א', איסטנבול 2014, עמ' 367.

מצד שני, גם הפסיקה של בית המשפט העליון דומה לזו. בית המשפט העליון קבע בבירור באחת מהחלטותיו כי ניתן לתבוע פיצויים עוד לפני כריתת החוזה:

"באותו מקרה, התובע אינו יכול לתבוע מהנתבע הפסדי הכנסה או רווח במסגרת פיצויים חיוביים עקב דחיית המכרז ואי עריכת חוזה בכתב. עם זאת, אם לא ניתן היה לכרות חוזה בין הצדדים כתוצאה מיחסו, התנהגותו או מעשיו השגויים של הנתבע, על התובע להיות מסוגל לתבוע מהנתבע את הנזק השלילי שנגרם לו עקב אי כינון החוזה שהיה. נשען על הקמתם. כי אמון התובע הקבלן במעסיק הנתבע מהווה מקור לנזק שלילי. לעניין זה, ניתן לתבוע במסגרת הנזק השלילי את הוצאותיו של התובע עקב המכרז, הנחשב כשלב הכנה לכריתת החוזה, ולכינון החוזה, בהתקיים תנאי האחריות. (בית משפט לערעורים. ט"ו ה"ד. 25.05.1981 1.E: 1981 (825 and K: 1981/1234 אחרי הכל; בשים לב לכלל "יש מעט ברבים", אם יוכח בראיות משפטיות כי אירע מצד התובע ומתקיימים תנאי אחריותה של הנתבע לפיצויים; במקום לפצות את נזקיו השליליים של התובע בהיצמדות לבקשה; החלטת בית המשפט לקבל את התביעה בעניין הבקשה לתשלום פיצוי כספי בגדר נזק חיובי בדמות אובדן רווח או הכנסה לא הייתה נכונה ודין פסק הדין להתבטל." בית המשפט העליון לערעורים הי"ו ה"ד ע' תשס"ה/2513 ק' תשע"ו/587 ט' 8.2.2006

לסיכום, במקרה הקונקרטי המהווה את נקודת המוצא של מאמר זה, בו נגענו בהשלכות של שמירה על שתיקה ממושכת בחוזים בעלי משך זמן בלתי מוגדר, התנגדות הנושה לביצוע, וכשלונו של הנושה, תביעה לפיצוי בגין הנזק שנגרם ללקוח הוגשה על ידי משרדנו, תוך הערכה כי הפסקת העבודה הייתה בלתי הוגנת בשל מחדל של הנושה והתיק נמצא עדיין בשלב הבדיקה המקדמית.

משרד עורכי דין סייהאן (Seyhan Hukuk Bürosu), הינו משרד מוביל בתחום דיני אנרגיה ובתחומי משפט רבים בטורקיה המספק שירותים משפטיים רב לשוניים, עם צוות מקצועי וניסיון רב שנים.

כתבו לנו לייעוץ: info@seyhanhukuk.com

עורך דין, האלדון בריש

מקורות:

:

Andreas von Tuhr, Borçlar Hukuku, Yargıtay Yayınları, 1983

Gizem Kılıç Öztürk, Türk Borçlar Hukukunda Borçlunun Temerrüdü, Uludağ Üniversitesi, YL Tezi, (https://acikerisim.uludag.edu.tr/bitstream/11452/10413/1/427355.pdf)

Kemal Oğuzman/Turgut Öz, Borçlar Hukuku, Genel Hükümler, Cilt-I, Gözden Geçirilmiş 12. Bası, İstanbul 2014

Işık Nazikoğlu,“Karşılıklı Taahhütleri Havi Akitlerde Borçlunun Temerrüdü”, AÜHFD, S. 1, C.8, Yıl:1951

Ankara 13. Asliye Hukuk Mahkemesi T:29.11.2022

Yargıtay 15. HD E. 2005/2513 K. 2006/587 T. 8.2.2006

https://www.lexpera.com.tr/ictihat/yargitay/hukuk-genel-kurulu-e-2010-14-244-k-2010-260-t-12-05-2010