שמונה סוגי תיקים מוגדרים בסעיפים 105 ו-113 של חוק בתי המשפט האזרחיים מס' 6100. בטורקיה. סוגי התיקים המוגדרים בחוק בתי המשפט האזרחיים בטורקיה משתנים בהתאם להגנה המשפטית המבוקשת, תוצאת הבקשה והאם מדובר בתיק קהילתי או לא.
סוגי תיקים משפטיים לפי ההגנה המשפטית המבוקשת
1. תיקי ביצוע – סוג התיק בו התובע מבקש לגזור על הנתבע עונש של עשיית מעשה, מתן מעשה או לא, נקרא תיק ביצוע. במקרה זה, ניתן להעלות טענות לגבי זכויות אישיות או ממשיות. שוב, ניתן לבקש גם הרשעה חיובית או שלילית של הנאשם.
2.תיק קביעה- התיק הקובע את קיומו או אי קיומו של זכות או יחסים משפטיים נקרא תיק קביעה. בנוסף, תיק שמטרתו לקבוע אם מסמך מזויף או לא הוא גם מקרה של תיק קביעה. למעט המקרים החריגים המפורטים בחוק, בהגשת תביעה זו, על התובע להיות בעל אינטרס שוטף הראוי להגן עליו על פי דין.
3.תיק חובה לא וודאי-זהו סוג תביעה שמגיש הנושה כאשר לא ניתן לצפות ממנו ציון היחסים המשפטיים וסכום או שווי מינימלי לסכום. במקרים בהם לא ניתן לצפות או בלתי אפשרי לקבוע את סכום או שוויו של החייב במדויק במועד הגשת התביעה, אפשר להתחיל הליך תיק חובה לא וודאי.
4.תיקים בונים- אלו הן תביעות המוגשות על מנת ליצור מצב משפטי חדש, לשנות את התוכן של מצב משפטי קיים, או לבטלו. על מנת שתוגש תביעה זו, נדרש מימוש הזכות באמצעות ליטיגציה. אלא אם כן צוין אחרת בחוק, צפוי כי לתיקים בונים אין תוקף רטרואקטיבי. במילים אחרות, ככלל, תיקים בונים תקפות בעתיד.
סוגי תיקים לפי תוצאת הבקשה
1. תובענה חלקית – התדיינות של חלק מהתביעה בלבד, במקרים בהם סכום התביעה ניתן לחלוקה בשל טיבו, למעט כאשר סכום התביעה אינו שנוי במחלוקת או נקבע בבירור בין הצדדים.
2. צבירת תיקים (איחוד תיקים אובייקטיבי) – ניתן להגדיר זאת כהגשת יותר מתביעה ראשית עצמאית אחת נגד אותו נתבע בעתירה אחת, ובלבד שכל התביעות נמצאות באותו תחום שיפוט וקיים בית משפט עם סמכות שיפוט משותפת לכל התביעות. כשמדובר בצבר תיקים, הם מטופלים כתיק בודד, אבל בתוך התיק הבודד מספר תיקים כמספר הבקשות. לכל בקשה יש לציין ולהוכיח את העובדות בנפרד בעתירה.
3. תיקים מוגבלים – מדובר בתביעה שבה ניתן להעלות יותר מתביעה אחת נגד אותו נתבע, שיש לה זיקה משפטית או כלכלית, באותה עתירה על ידי קביעת מערכת יחסים ראשית-משנית ביניהם.
4. מקרים אופציונליים – מדובר בתביעה המוגשת על ידי הנושה במקרה שהחייב או הצד השלישי, בעל זכות הבחירה, יימנעו משימוש בזכות זו. על מנת שתוגש תביעה אופציונלית, חייב להתקיים חוב אופציונלי ואין לממש את זכות הבחירה על ידי החייב או צד שלישי. אם זכות הבחירה היא של הנושה עצמו, הנושה אינו יכול להגיש תביעה זו, אך יכול להגיש תביעה לביצוע הכוללת את הביצוע שבחר.
5. תיקי משנה – בקשת התובע או דרישותיו בעתירה אינן מבוססות על נימוק משפטי בלבד; העובדה שהבקשה או הדרישות הללו מבוססות על יותר מנימוק משפטי אחד המצדיק אותה נקראת תיק משנה. למעשה, התביעה מוגשת לרוב בצורת ביצוע, קביעה או תביעה חלקית. מאפיין תיק זה אינו בכך שהוא כרוך בביצוע הבקשה או בקביעת היחסים המשפטיים; יש יותר מסיבה משפטית אחת המצדיקה את הדרישות הללו.
תיק קהילתי
התביעה שהגישו עמותות וגורמים משפטיים אחרים, במסגרת תקנותיהם, על מנת להגן על האינטרסים של חבריהם או המגזר שהם מייצגים, לקבוע את זכויות הגורמים הרלוונטיים או לבטל את המצב הבלתי חוקי ולמנוע עתיד הפרת זכויות הצדדים הרלוונטיים, נקראת תביעה קהילתית.
אם תוגש תביעה זו, לא רק הישות המשפטית המייצגת את העמותה או הקהילה המגישה את התביעה תהיה אחראית לתוצאות התביעה; כל מי שיש לו אינטרס או זכות זה יקבל על עצמו את תוצאת התביעה.
סעדים משפטיים
במערכת המשפט בטורקיה משתמשים בשיטות: התנגדות, ערעור וערעור בבתי משפט העליון במצבים שונים. סוג הסעד המשפטי תלוי באופי ובמורכבות המשפטית של התיק.
1.התנגדות – ככלל, התנגדות היא דרך שניתן לנקוט נגד החלטות השופט. עם זאת, במקרים הקבועים בחוק, ניתן להגיש התנגדות כנגד החלטות ביניים של בית המשפט. ניתן להשתמש בשיטה זו כנגד החלטות כמו מעצר או דחיית פרסום פסק הדין. למעט אלו שנקבעו במפורש, התנגדויות להחלטות שופט או בית משפט חייבות להתקבל תוך 7 ימים מהיום שנודע לצדדים הרלוונטיים על ההחלטה. את הבקשה ניתן להגיש בעתירה או באמצעות רישום ההצהרה בפרוטוקול. צדדים, אנשים שיש להם אינטרס משפטי לעיין בהחלטה כהתנגדות והתובע הציבורי רשאים לנקוט בשיטה זו. הגשת התנגדות אינה עוצרת אוטומטית את יישום ההחלטה. הרשות הבוחנת את ההתנגדות רשאית להחליט גם על ביצוע ההחלטה.
2.ערעור – הליך הבחינה מחדש של ההחלטות שהתקבלו בבתי המשפט של הערכאה הראשונה על ידי בתי הדין האזוריים לצדק וקבלת החלטה נקרא ערעור. בערעור נבחנת החלטת בית משפט קמא הן משפטית והן מהותית. אם בקשת הערעור תקפה, בית המשפט לערעור, ככלל, מבטל את החלטת הערכאה הראשונה ומחליט בתיק עצמו. בתנאי שהשתתפת בתיק, תוכל לבקש ערעור באמצעות הגשת עתירה לבית המשפט שנתן פסק הדין או בהצהרה למזכירות בית המשפט תוך 7 ימים מיום פרסום פסק הדין שניתן על ידי ערכאה קמא. במקרה זה, הצהרתך נרשמת בפרוטוקול והפרוטוקול מאושר על ידי השופט.
3.ערעור בבתי משפט העליון – בתנאי שהשתתפת בתיק, אם אתה סבור כי החלטת בית הדין האזורי אינה חוקית, תוכל לבקש ערעור על ידי הגשת עתירה לבית המשפט שנתן את ההחלטה או על ידי מתן הודעה למזכירות בית המשפט 15 ימים מיום פרסום ההחלטה. במקרה זה, הצהרתך נרשמת בפרוטוקול והפרוטוקול מאושר על ידי השופט. אין אפשרות ערעור על כל ההחלטות המתקבלות על ידי בתי הדין האזוריים.
עורכת דין מתמחה, גיזם סאדק.
