בהתאם לסעיף 12/1 לקוד המסחרי הטורקי, מי שעומד בראש עסק/חברה מסחרית בשמו,
ולו חלקית, נקרא סוחר. על מנת שאדם יזכה בתואר זה, חייב להתקיים עסק ועסק זה חייב להיות
מופעל על חשבונו.

אנשים טבעיים כסוחרים:

1 מי שמפעיל מפעל מסחרי בשמו, ולו באופן חלקי, נקרא סוחר.
.2 מי שהצהיר בציבור כי הקים ופתח מפעל מסחרי, או שהצהיר על מצבו ברישום עסקו
במרשם המסחרי, נחשב כסוחר גם אם לא פתח את העסק בפועל.
.3 אנשים קטינים או עם מוגבלויות המפעילים מפעל מסחרי שבבעלותם באמצעות הוריהם
או האפוטרופוסים שלהם נחשבים גם הם לסוחרים.
.4 גם אנשים שנאסר עליהם לעשות עסקים נחשבים לסוחרים.
הערה:הערה: אדם שאין לו מפעל מסחרי, ובכל זאת מתנהג כאילו יש לו מיזם מסחרי יישא באחריות
כלפי צדדים שלישיים כאילו היה סוחר. אדם זה אינו נחשב לסוחר ואינו נהנה מהזכויות המוקנות
לסוחרים, הוא נושא רק בנטל המוטל על הסוחרים.

אישיות משפטית:

1חברות מסחר: חברה בערבון מוגבל, חברה עם מניות משותפות, חברה מוגבלת,
קואופרטיבים נחשבים כאישיות משפטית. לשותפים של חברות אלו אין את תואר הסוחר.
.2 עמותות וקרנות המפעילות מפעל מסחרי נחשבות לסוחרים. אם הוא מופעל לטובת
הציבור, רק המפעל נחשב לסוחר, כלומר אישיות משפטית
.3 מדינה, עירייה, כפר, מינהל מחוז מיוחד אינם אישיות משפטית. אבל העסקים שלהם הם
סוחרים

ההשלכות של התואר הסוחר:

1 על כל סוחר לבחור ולהשתמש בשם מסחרי בהתאם להוראות החוק. זו גם זכות וגם חובה
לסוחר.
.2 סוחרים נתונים לפשיטת רגל עקב כל חובותיהם והתחייבויותיהם. גם אם הסוחר סוגר את
עסקיו ויוצא ממנו ממרשם המסחר, הוא חשוף לפשיטת רגל לתקופה של שנה מיום הרישום
והודעה על המצב.
.3 כל סוחר מחויב לשמור את הספרים החשובים הנדרשים למפעלו המסחרי. במקרה של
הפרה של זה, מוחלות עליו כמה סנקציות מיוחדות.
.4 כל סוחר צריך לרשום את מפעלו המסחרי במרשם המסחרי. כמו כן, חלה על הסוחר חובה
לרשום את העניינים הנדרשים לרישום בחוק ולהודיע על הנושאים המתבקשים להכריז
עליהם.
.5 על הסוחרים להירשם בלשכות המסחר או בסוכנויות של המקום בו נמצא המפעל המסחרי.
.6 בפסקה השנייה של הסעיף ה20- של קוד המסחר הטורקי, באה לידי ביטוי החובה "להתנהג
כאיש עסקים זהיר בכל פעילותו המסחרית". כאן נלקח בחשבון מידה אובייקטיבית. במילים
אחרות, לא הזהירות שיפגין הסוחר על פי מצבו ויכולתו האישית, אלא זהירותיו ויכולתיו של
הסוחר לחזות את השפעות מעשיו, בהתחשב במאפייני עיסוקו.
.7 מנהגים מסחריים מיושמים באופן מוחלט מבחינת הסוחרים.
.8 לפי סעיף 21 לקוד המסחרי הטורקי: חיוני שהחובות של סוחר יהיו מסחריים. עם זאת, אם
הסוחר מצהיר בבירור לצד השני כי הוא אינו קשור למפעלו המסחרי בעת קנייתו או
שהמעשה או העסק אינם מתאימים למטרות מסחריות, העסקה תתקיים רגיל כאדם לאדם
ולא יתקיים על פי קוד המסחרי. רכישות ומכירות שהן בעלות אופי מסחרי רק לאחד
מהצדדים נחשבות לעבודות מסחריות עבור האחר אלא אם כן נקבע אחרת בחוק.
.9 אם הסוחר ראה עבודה או שירות הקשורים למפעלו המסחרי, רשאי האדם הנהנה מעבודה
או שירות זה לבקש שכר מתאים לעבודה שהוא רואה, בין אם הוא סוחר ובין אם השכר לא
הוסכם בין הצדדים לפני. כמו כן זכאי הסוחר לריבית מיום התשלום בגין מקדמותיו
והוצאותיו.
.10 בהתאם לסעיף 1 של סעיף 23 לקוד המסחרי, הסוחר המוכר, מייצר, עובד או מספק הטבות
בשל מפעלו המסחרי מחויב להוציא חשבונית לפי דרישה, ואם המחיר שולם, להראות
חשבונית זה תוך 7 ימים.
.11 בעל תואר הסוחר, אינו יכול לבקש מבית המשפט להפחית אגרה או קנס במקרים האמורים
בסעיף ,104 סעיף ,2 סעיף ,161 פסקה 3 וסעיף 409 לחוק ההתחייבויות, בטענה שהוא
מופקע.

עורכת דין מתמחה, גיזם סאדק

מקורות

Türk Borçlar Kanunu, Borçların İfası, T.C. Resmi Gazete, 27836, 4.2.2011.
Türk Ticaret Kanunu, T.C. Resmi Gazete, 27846, 14.2.2011