ההבדלים העיקריים בטורקיה בין חברה בערבון מוגבל לבין חברה עם מניות משותפות

ההבדלים העיקריים בטורקיה בין חברה בערבון מוגבל לבין חברה עם מניות משותפות
בקוד המסחרי הטורקי, החברות המסחריות מוגבלות בחוק. לא ניתן ליצור סוג חדש של
חברות שאינן נמנות בחוק. על פי הנתונים של משרד המסחר של טורקיה, סוגי החברות המועדפים
ביותר בטורקיה הם חברות עם מניות משותפות וחברות בערבון מוגבל. שני סוגי חברות אלו מציגים
מאפיינים שונים זה מזה מבחינת אחריותם של שותפים, כמות ההון ששמים בחברות, גופי החברה,
עסקאות העברת מניות וכדומה.
במחקר זה נעשתה בדיקה כללית של סוגי המניות השותפות והחברות בערבון מוגבל ונדונו
ההבדלים והדמיון בין שני סוגי החברות הללו.
על פי קוד המסחרי הטורקי, בסעיף :329 כשמדובר בחברה עם מניות משותפות מדובר
בסוג של חברה שהונה נקבע מחולק למניות, ואשר אחראית על חובותיה רק בנכסיה. הונה של
חברה זו נקבע מחולק למניות, הישות המשפטית של החברה אחראית לחובותיה רק בנכסיה, בעלי
המניות אחראים רק למניות ההון שהתחייבו רק כלפי החברה.
ומצד שני, על פי קוד המסחרי הטורקי בסיף 573/1 כתוב כי: חברה בע"מ היא חברת סחר שהוקמה
על ידי אדם אמיתי או משפטי אחד או יותר בשם מסחרי. חברות בע"מ זוכות לאישיות משפטית עם
רישום במרשם המסחרי. בחברות מסוג זה נקבע הון החברה והון זה מורכב מסכום כל מניות ההון
הבסיסיות.
שתי החברות הן חברות הון. השותפים אחראים כלפי החברה רק לחלק ההוני שהתחייבו.
אך נעשה חריג עבור חברות בערבון מוגבל: אם לא ניתן לקבל חוב ציבורי מהחברה, כל שותף
בחברה בערבון מוגבל אחראי לחוב זה באופן יחסי לחלקו שהשתתף בהון העיקרי. לשותף בחברה
בערבון מוגבל אין אחריות אחרת מלבד זו.
החוזה של חברה עם מניות משותפות חייבת להיעשות בכתב וחתימות המייסדים חייבות
להיות באישור נוטריוני. ניתן להקים את החברה עם אדם אחד לפחות. שירותים, עבודה אישית,
מוניטין מסחרי אינם יכולים להתחייב כהון על ידי בעלי המניות. בחברות מניות, מומחים שמונו על ידי
בית המשפט למסחר של ערכאה ראשונה מעריכים את ההון שהובא מיטלטלין או מקרקעין.
כמו כן בחברות בערבון מוגבל, החוזה חייב להיעשות בכתב. להקמת החברה נדרשים מינימום 1
ומקסימום 50 אנשים או אישיות משפטיות. )סוג החברה היחיד שבו החוק קובע גבול עליון למספר
השותפים(. כמו בחברות מניות, לא ניתן להביא פעולות שירות, עבודה אישית, מוניטין מסחרי כהון.
חברות מניות משיגות אישיות משפטית על ידי רישום במרשם המסחרי 30 יום לאחר אישור
החתימה הנוטריונית. עם רכישת האישיות המשפטית החברה מקבלת את התואר סוחר, בנוסף
מקבלת כשירות משפטית, הופכת לבעלת יכולת לפשיטת רגל ויוצרת נכסים נפרדים. למרות
שחברות מניות כפופות למערכת ההון הבסיסית )הקבועה( ככלל, הן יכולות גם להשתמש באופן
אופציונלי במערכת ההון הרשום. בשל חובות החברה: החברה: מאחר שיש לה ישות עצמאית
מהישות המשפטית ושותפיה, היא אחראית בדרגה 1 וללא הגבלה בנכסיה.
בעלי מניות: דרגה 2 )עקיפה(, אחריות מוגבלת ורגילה לסכום ההון שהתחייבו בתקנון.
מצד שני, בחברות בערבון מוגבל החברה רוכשת את אישיותה המשפטית עם רישום התקנון
שלה במרשם המסחרי תוך 30 יום מאישור החתימה הנוטריונית.
כתוצאה מרכישת אישיות משפטית; החברה בערבון מוגבל מקבלת את התואר סוחר, מקבלת
כשירות משפטית, וכמו כן הופכת להיות נתונה לפשיטת רגל ויוצר נכס נפרד.
בניגוד לחברה משותפת, הגוף המקבל החלטות הוא דירקטוריון בעלי המניות, וגוף הניהול והייצוג
הוא המנהלים וכפוף למערכת ההון העיקרית )הקבועה(.
מתוך חובות החברה: החברה: מאחר שהיא ישות עצמאית מהישות המשפטית ומשותפיה, היא
אחראית ללא הגבלה בדרגה 1 ובנכסיה. בעלי מניות: דרגה 2 )עקיפה(, אחריות מוגבלת ורגילה
מוגבלת לסכום ההון שהתחייב בתקנון.
**בעוד שהאחריות לחובות הציבור היא של הדירקטוריון בחברות מניות, השותפים אחראים לחוב זה
ביחס להונם בחברות בע"מ.


גופי החברות:

לחברות מניות יש שני גופים שהם חובה- האסיפה הכללית והדירקטוריון.
והדירקטוריון הוא זה המוסמך לנהל ולייצג את החברה.
הדירקטוריון מורכב מאדם אמיתי או אישיות משפטית אחת לפחות. תקופת כהונתם של
חברי הדירקטוריון היא 3 שנים לכל היותר, וניתן לבחור בהם מחדש אלא אם יש הוראה נוגדת
בחוזה. אם חבר הדירקטוריון הוא אישיות משפטית, אישיות זו יכולה לשים אדם אמיתי אם יחליט
בכך. במצב זה נתקלים בדרך כלל בחברות מניות העוסקות בשירות הציבורי. חברות כאמור רשאיות
המדינה, המנהלות המחוזית המיוחדת והעירייה יכולות להחזיק נציג בדירקטוריון של החברה שלהם,
אם ירצו בכך.
יש להציג את חברי הדירקטוריון הראשונים בתקנון במהלך הקמת החברה. לאחר הקמת
החברה, התפקיד לבחור את חברי הדירקטוריון היא יכולה להיעשות רק באסיפה הכללית. חבר
בדירקטוריון יכול להיבחר ולמנות גם על ידי אישיות משפטית וציבורית.
לבסוף, אם מישהו שמתפקד בגוף החברה לא יכול למלא את תפקידו או שהתפנה תפקיד
בגוף החברה בזמן שהדירקטוריון הנבחר ממשיך לכהן, שאר החברים יצטרכו לבחור חבר אחר
למועצת המנהלים על מנת לכהן עד לאסיפה הכללית הראשונה שתתרחש לאחר מכן. אם ויאושר
החבר שנבחר על ידי חברי הדירקטוריון באסיפה הכללית הרגילה שתתרחש לאחר מכן, חבר זה
ימשיך לעבוד עד תום הקדנציה; אם לא אושר, האסיפה הכללית תצטרך לבחור חבר חדש.
האסיפה הכללית היא הגוף המחליט של החברה עם המניות המשותפות והחלטות
המתקבלות מבוצעות על ידי הדירקטוריון. האסיפה הכללית מורכבת מבעלי המניות ולכל בעלי
המניות יש זכות הצבעה באסיפה הכללית. חריג: בעלי מניות ששוללו מהקולות אינם יכולים
להשתתף באסיפות האסיפה הכללית. האסיפה הכללית רשאית לקבל החלטות בכל נושא על מנת
שלא לסתור את החוק ואת התקנון ולממש את הנושא העסקי.


סמכויות האסיפה הכללית בחברה עם מניות משותפות:

-1 שינוי תקנון החברה
-2 בחירה, פיטורין ושחרור חברי הדירקטוריון
-3 אישור התקציב והמאזן
-4 בחירה, פיטורין ושחרור רואי חשבון
-5 קבלת החלטה על פירוק החברה
-6 סיטונאות של נכסי חברה מהותיים
-7 החלטות מיזוג, חלוקה, הסבה.
ככלל, האסיפה הכללית מתכנסת תוך קבלת החלטות בעניינים הנכללים בסמכותה. חריג: אם חברת
המניות הוקמה על ידי בעל מניות יחיד, יש לקבל החלטה בכתב לפני האסיפה. ישיבות אסיפה כללית
הן מ2- סוגים: אסיפה כללית רגילה )יש לקיים תוך 3 חודשים מתום כל שנת כספים של החברה(
ואסיפה כללית יוצאת דופן.
בחברות בערבון מוגבל, האסיפה הכללית נוצרת על ידי השותפים.


סמכויות האסיפה הכללית בחברה עם ערבון מוגבל:


-1 שינוי תקנון
-2 מינוי דירקטורים ומפקחים
-3 אישור התקציב והמאזן
-4 מותר לנהל משא ומתן על הצעת חלוקת הדיבידנד, סיום החברה וכדומה.
אם החברה בערבון מוגבל נוסדה על ידי אדם יחיד ורק אדם זה נוכח באסיפה הכללית; בחברות
בערבון מוגבל, בדומה לחברות מניות, יש לקבל החלטה בכתב על מנת שהחלטות האסיפה הכללית
שקיבל אדם זה יהיו תקפות. יש לקיים את הפגישה תוך 3 חודשים לאחר כל תקופת פעילות
והמנהלים צריכים להזמין לישיבה לפחות 15 ימים לפני יום הישיבה. בעלי מניות רשאים לייצג זה את
זה באסיפה הכללית, וכל שותף רשאי לשלוח אדם שלישי מחוץ לחברה שייצג אותו באסיפה הכללית.
בעלי מניות רשאים להצביע בכתב, ובלבד שזה מוסדר במפורש בתקנון.


במקרים מסוימים נשללת מהשותפים זכות ההצבעה באסיפה הכללית:


-1 השותף המשתתף בניהול החברה בדרך כלשהי אינו יכול להצביע בעד שחרור המנהלים
-2 ברכישת חלקה העצמית על ידי החברה, בעל המניות שהעביר את חלקו אינו יכול להצביע.
-3 השותף המפר את איסור התחרות אינו יכול להצביע באסיפה המתקיימת לגביו.


לחברות מוגבלות יש מנהלים


המנהלים רשאים להטיל את ניהול החברה על כל השותפים או לצדדים שלישיים שיתמנו מבחוץ
בחוזה. אנשים שמונו כמנהלים מבחוץ מקבלים את שם המנהל. אם זכות הניהול והייצוג של החברה
נותרה למנהל או למנהלים, לפחות לשותף 1 חייב להיות גם זכות ניהול וגם וייצוג. אם מספר
הדירקטורים הוא יותר מאחד, יו"ר הדירקטוריון תבחר על ידי האסיפה הכללית.
החלטות מתקבלות ברוב קולות. במקרה של שוויון, ניתנת עדיפות למפלגה עם היו"ר שנבחר על ידי
האסיפה הכללית.


סמכויות המנהלים:


-1 ניהול וייצוג החברה
-2 הקמת בקרה פיננסית ותכנון בעת הצורך
-3 הסדרת התקציב והמאזן
-4 פיקוח על אנשים שמנהלים מחלקות מסוימות
-5 הכנת ישיבת הג"א ויישום ההחלטות שהתקבלו בג"א
-6 יידוע החברה לבית המשפט במקרה של חדלות פירעון
על המנהלים מוטלת החובה לדאוג לעסקי החברה וכן איסורים להתחרות בחברה. עם זאת,
השותפים רשאים לבטל את אי-התחרות של המנהלים, בכדי לעשות זאת עליהם לתת רשות בכתב
וכלל זה צריך שייכתב מחדש בתקנון של החברה.
קיים עיקרון שוויון בחברות בערבון מוגבל ובחברות מניות. בהתאם לכך, המנהלים מחויבים
להתייחס לכל השותפים באופן שווה בתנאים שווים.


סגירת חברה:
סגירה בחברות מניות
סיבות לסיום החברה-


-1 תום התקופה שנקבעה לחברה על ידי המייסדים בתקנון
-2מימוש התכלית או חוסר אפשרות מימושה
-3 פשיטת רגל של החברה
-4 במקרה של הפסד של 2/3 מההון הבסיסי, בעלי המניות אינם מחליטים להמשיך עם היתרה או
לא בוחרים להגדיל את ההון.
-5 נימוקים נוספים המוסכמים בתקנון


סיבות לפירוק החברה-

-1 סיבות לסיום המבוססות על רצון בעלי המניות o מיזוג או העברה של החברה o החלטת האסיפה
הכללית לפירוק החברה
-2 החלטה לפירוק החברה על ידי החלטת בית משפט- אי הקמת גופים בסיסיים בחברה, אי קיום
האסיפה הכללית הרגילה, בקשת המיעוט במקרה של סיבות מוצדקות, הפרה או סיכון האינטרסים
של בעלי המניות, נושי הציבור או החברה.


חיסול:
שלבי חיסול-


-1הכנת המאזן לגבי מצבה הפיננסי של החברה ואישורה באסיפה הכללית
-2הזמנת הנושים )3 הודעות במרווח של שבוע, עליהן להגיע תוך שנה(
-3השלמת המטלות הלא גמורות של החברה
-4תשלום חובות החברה; הודעה לבית המשפט במקרה של פשיטת רגל
-5רישום והודעה על סיום מרשם המסחרי


סגירת החברה בחברה בערבון מוגבל:


-1 סיום עם החלטת האסיפה הכללית
-2 סיום כתוצאה מפשיטת רגל של החברה
-3 בהחלטת בית משפט על פי דרישת אחד השותפים, במקרה שלא ניתן להקים את גופי החברה
הבסיסיים או אי אפשרות לכנס את האסיפה הכללית.
-4 סיום עם מימוש החוזה ושאר תנאי סיום הקבועים בחוק
אם החברה תפורק מכל סיבה שהיא מלבד פשיטת רגל או החלטת בית משפט, מצב זה צריך
להירשם ולהודיע במרשם המסחרי על ידי לפחות שני מנהלים.
על הליכי פירוק חברות בערבון מוגבל חלים אותם הליכי פירוק כמו בחברות מניות.


עורכת דין מתמחה גיזם סאדק.