אחד התחומים החשובים ביותר בהם יש להגן על הצרכן הוא הגנת הצרכן מפני סחורות,
מוצרים או שירותים פגומים. מכיוון שתנאי התחרות הקשים כיום מביאים את היצרנים לייצר כמה
שיותר מוצרים זולים ובכמויות גדולות, כתוצאה מכך מוצעים לצרכנים סחורות ושירותים פגומים רבים
שאין להם את הכישורים הנדרשים. מרבית התלונות הצרכניות ורוב המחלוקות הנוגעות לדיני
הצרכנות מתעוררות עקב סחורה או שירותים פגומים.

מוצר פגום

באופן כללי, הכוונה במוצר פגום זה שלמוצר או לשירות שמקבלים אין מאפיינים ותנאים
מסוימים שצריכים להיות להם כמו שהובטח בזמן מכירתם על ידי הסוחר. על פי THKH סעיף 8/1
במילים אחרות, במועד האספקה לצרכן, מדובר במוצר המפר את החוזה בין הקונה לסוחר מאחר
שאינו תואם את המדגם או הדגם שהוסכם על הצדדים או שאין לו את המאפיינים שאמורים להיות לו
מבחינה אובייקטיבית

סוגי פגמים במוצרים

פגמים בסחורה או בשירותים – יכולים להיות בצורת פגמים מהותיים, משפטיים או כלכליים.

פגמים מהותיים

מי שקונה סחורה מצפה לתכונות כמו צבע, איכות וצורה של הסחורה הזו, כי זה מה
שהובטח לו בעת הקנייה. במקרה של חוסר תכונות אלו, מוצר זה נחשב כפגם מהותי. במצבים
שהמוצר מקולקל, כשאין את היכולת לקבל את מה שהובטח מהמוצר, המראה של המוצר פגום,
ומובן שמדובר בחיקוי למרות שנמכר כמקורי, אז אפשר להגיד כי מדובר בפגמים מהותיים. פגמים
מהותיים יכולים להתרחש גם בשירותים. מצבים כמו ניקוי לא מלא, תפירה שונה או לא נכונה יכולים
להיחשב כפגם מהותי בשירות.

פגמים משפטיים

פגם משפטי הוא המצב בו קיימים איסורים או הגבלות חוקיים המפחיתים או מבטלים
לחלוטין את יכולתו של הצרכן ליהנות מאותו סחורה או שירות. כך למשל, יתרחש פגם משפטי
במקרים כמו אי מסירת מסמכי ההרשאה הדרושים לשימוש במוצר או מתן השירות, החרמת
הסחורה הנמכרת וכו.

פגמים כלכליים

הפגמים שמקטינים את התועלת הכלכלית שמצפה הצרכן מהמוצר או השירות או מקטינים
את הערך הכלכלי של המוצר. לפיכך, פגמים כלכליים הם אלו הפוגעים בתשואה הכלכלית הצפויה
ממוצרים או שירותים. למעשה, גם פגמים מהותיים ומשפטיים גורמים לירידת ערך כלכלי. עם זאת,
אין חובה שיהיה כל חוסר תפקוד או חוסר תועלת הניתן מהשימוש כדי שייווצר פגם כלכלי.
התנאים לכך שתתקיים אחריות למוצרים או שירותים פגומים

קיום הפגם בעת עבירתו לצרכן

תאריך היווצרות הפגם בסחורה חשוב מבחינת הקביעה של מי יהיה אחראי לפגם זה. ככלל,
התועלת והנזק של הסחורה שייכים למוכר עד להעברת החזקה במכירת מיטלטלין, ולקונה עד לרגע
הרישום במכירת מקרקעין, ולקונה לאחר העברת החזקה או הרישום. לפיכך, על מנת שתיווצר
אחריות בגין טובין פגום, על הפגם להתקיים במועד העברת החזקה במטלטלין ובמועד הרישום
במקרקעין.

צרכן שהפגם לא ידוע עליו

על מנת שתיווצר אחריות עקב סחורה או שירותים פגומים, אסור שהצרכן שרכש את
הסחורה או השירותים יידע שהמוצר או השירותים הם פגומים. אם הצרכן קיבל את הסחורה או
השירות למרות שידע את הפגם בטובין או גרם לכך שתיווצר פגם בביצוע השירות, לא יוכל עוד
לתבוע זכויות כלשהן.

פסק זמן של ליטיגציה משפטית

מי שאחראי לסחורה הפגומה, אחראי במהלך תקופת ההתיישנות של שנתיים ממועד מסירת
הסחורה לצרכן, גם אם הפגם יתגלה מאוחר יותר. כך גם במקרה של שירותים פגומים, גם אם הפגם
יתגלה מאוחר יותר, התביעות שיוגשו עקב השירות הפגום כפופות להתיישנות של שנתיים החל
מביצוע השירות. עם זאת, אם הפגם של הסחורה הנמכרת או השירות שניתן נסתר מהצרכן
ברשלנות או הונאה של המוכר או הספק, לא ניתן להשתמש בחוק הליטיגציה. כמו כן, צרכנים רשאים
לפנות אל הגורמים האחראים בשל הפגמים המתרחשים לאחר חלוף תקופת הליטיגציה. במקרים
כאלה תחול תקופת לטיגציה הכללית של 10 שנים.

עורכת דין מתמחה, גיזם סאדק

מקורות
ARI Zekeriyya, Ticari Satışlarda Alıcının Muayene ve İhbar Külfeti, www.e-akademi.org,
(Hukuk, Ekonomi ve Siyasal Bilimler Aylık İnternet Dergisi), Sayı: 113, Temmuz 2011
Tüketicinin Korunması Hakkında Kanun, T.C. Resmi Gazete, 6502, 7.11.2013.
Türk Borçlar Kanunu, T.C. Resmi Gazete, 27836, 11.1.2011.